בתוך המצלמה יש מד-אור המציין את כמות האור הנכנסת פנימה, כדי לדעת מהי החשיפה הנכונה שיש לצלם בה. מד-האור שבמצלמה מודד אור חוזר, כלומר את האור החוזר מהאובייקטים המצולמים. הוא בנוי מתאים פוטואלקטריים הרגישים לאור ומתרגמים את האנרגיה של האור לאנרגיה חשמלית. מד-האור קורא את כמות האור ברגע המדידה, והופך אותה לערכים של זמן חשיפה וצמצם לפי רגישות החיישן לאור (ISO) שנקבעה. לסרט הצילום או לחיישן הדיגיטלי דרושה כמות מסוימת של אור כדי לתרגם את המציאות המצולמת לתמונה.
יש להשיג חשיפה מאוזנת ולמנוע מצב של חשיפת חסר או חשיפת יתר (אלא אם בוחרים בכך באופן מכוון).
מד-האור מראה סקאלה של מדידה נכונה - 0 - ושני סטופים ימינה ושמאלה, יתר וחסר.
יש לאפס את מד-האור בכל צילום, ואז להחליט אם לחשוף על-פי קריאת מד-האור או לחשוף לחשיפה מאוזנת או לחשיפת יתר או לחשיפת חסר, בהתאם למטרה.
כשמד-האור ממליץ על חשיפה הוא לוקח בחשבון שלושה גורמים:
1. סך כמות האור המגיעה אליו מבעד לעדשה (צמצם + מהירות תריס)
2. רגישות החיישן לאור (ISO) - הוסבר לפני כן.
3. נקודת כיול (אפור 18%) – יוסבר בהמשך.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה